מבחן ספרות ברעש: מה הוא בודק, ולמה הוא חלק מהבדיקה העצמית

איך המבחן עובד?

בכל סבב שומעים שלוש ספרות, למשל "שתיים, שבע, ארבע", ומעליהן רעש. מקלידים את מה ששמעתם במקלדת גדולה על המסך.

• התחלה בשקט. בבדיקה העצמית של G-Sound יש קודם שני סבבים בלי רעש, כדי לוודא שהקול נשמע ושברור מה עושים.
• אחר כך עם רעש שמשתנה. 20 סבבים. אחרי תשובה נכונה הרעש עולה בדרגה, ואחרי טעות הוא יורד.
• הסיכום במילים. למשל: "הבנתם ספרות בשקט, אבל היה לכם קשה יותר כשהרעש התחזק".

הרעש בבדיקה שלנו דומה לרעש של דיבור (רעש ורוד מסונן), והוא זהה בשתי האוזניים. את הספרות אומר קול מובנה של הדפדפן. אם אין בדפדפן קול בעברית, מופיעה הודעה עם הצעה לנסות דפדפן אחר, ואפשר לדלג לסיכום.

למה ספרות?

ספרות הן מילים קצרות שכמעט כל אחד מכיר. לפי החוקרים שפיתחו וחקרו את המבחן, השימוש בספרות פשוטות הוא מה שמאפשר למבחן לא לדרוש רמה גבוהה של שליטה בשפה (De Sousa ועמיתים, Ear and Hearing, 2020). בנוסף, אפשר להקליד אותן מהר, וזה מאפשר הרבה סבבים בזמן קצר.

למה ברעש?

הקושי שאנשים מספרים עליו הכי הרבה הוא לא בשקט, אלא בשיחה במסעדה, באירוע משפחתי או בשיחה של כמה אנשים. גם השאלון של NIDCD שואל ישירות על מסעדה. מבחן צלילים בשקט לא בודק את המצב הזה, ומבחן ספרות ברעש מנסה להתקרב אליו. על הפער הזה: קשה לשמוע במסעדה, ובשקט הכול בסדר?

מה אומרים המחקרים?

• WHO: לפי WHO, אפליקציית hearWHO מבוססת על טכנולוגיית ספרות-ברעש מתוקפת, ונועדה לבדיקת סינון ולמעקב אחרי השמיעה לאורך זמן (WHO, 2018).
• גרסה עם הפרש פאזה בין האוזניים: מחקר של De Sousa ועמיתים (Ear and Hearing, 2020) מצא שגרסה שבה הספרות מושמעות בהיפוך פאזה בין האוזניים רגישה יותר מהגרסה הרגילה לסוגים שונים של ירידה בשמיעה, והתוצאות היו עקביות בבדיקה חוזרת. הבדיקה שלנו היא הגרסה הרגילה, בלי היפוך פאזה.
• צרפתית: Ceccato ועמיתים (Frontiers in Public Health, 2021) בדקו גרסה צרפתית, עם היפוך פאזה, מול בדיקת שמיעה מלאה, ודיווחו על רגישות וסגוליות גבוהות לזיהוי ירידה בשמיעה. החוקרים ציינו שהמבחן לא דורש ציוד מכויל. אלה תוצאות של המבחן הצרפתי שנבדק במחקר, לא של הבדיקה שלנו.
• עברית: חוקרים מאוניברסיטת אריאל פרסמו ב-2024 מחקרים על מבחן ספרות ברעש בעברית באוכלוסיות מסוימות, כמו משתמשי שתל שבלול. לא מצאנו מחקר שבדק גרסה עברית מול בדיקת שמיעה מלאה כדי לקבוע סף לסינון.
• נתוני דיוק של hearWHO: לא מצאנו פרסום ראשוני עם נתוני רגישות וסגוליות של hearWHO עצמה, ולכן איננו מביאים כאן מספרים.

השורה התחתונה: השיטה נחקרה ונמצאה שימושית לסינון. הגרסה העברית שלנו מבוססת על אותו רעיון, אבל לא עברה תיקוף מחקרי. לכן היא נותנת סימן, לא ציון.

מה עושים עם התוצאה?

• הבנתם טוב בשקט וגם ברעש, ואין קושי ביום-יום: אפשר לחזור על הבדיקה העצמית בעתיד, כדי לראות אם משהו משתנה.
• התקשיתם ברעש, או שאתם מרגישים קושי בשיחות: כדאי לתאם בדיקת שמיעה מלאה. ב-G-Sound עורך אותה טכנאי G-Sound עם אודיוגרמה, בתיאום מראש ובפריסה ארצית, גם בבית.
• התוצאה טובה אבל הקושי ביום-יום קיים: התחושה שלכם חשובה לא פחות. כדאי להיבדק.

שאלות נפוצות

עוד בנושא

• לבדיקה העצמית
• בדיקת שמיעה אונליין: מה אפשר ללמוד ממנה ומה לא
• קשה לשמוע במסעדה, ובשקט הכול בסדר?
• מכשיר שמיעה בשיחה קבוצתית
• בדיקת שמיעה בבית
• מה קורה בבדיקת שמיעה

מקורות

• WHO, hearWHO · נבדק 03.11.2026
• WHO, "WHO launches the hearWHO app for mobile devices to help detect hearing loss" (01.03.2018) · נבדק 03.11.2026
• De Sousa et al., "Improving Sensitivity of the Digits-In-Noise Test Using Antiphasic Stimuli", Ear and Hearing 41(2):442–450, 2020 · נבדק 03.11.2026
• Ceccato et al., "French Version of the Antiphasic Digits-in-Noise Test for Smartphone Hearing Screening", Frontiers in Public Health, 2021 · נבדק 03.11.2026
• "Hebrew Digits in Noise (DIN) Test in Cochlear Implant Users and Normal Hearing Listeners", 2024 (אוניברסיטת אריאל) · נבדק 03.11.2026
• מבחן DIN בעברית אצל מבוגרים עם מוגבלות שכלית, 2024 (אוניברסיטת אריאל) · נבדק 03.11.2026
• NIDCD, "Do You Need A Hearing Test?" (bookmark, March 2016) · נבדק 03.11.2026

המידע כללי ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ רפואי.