מכשיר שמיעה וטינטון: מתי זה עוזר

G-Sound מציעה מכשירי שמיעה של Philips ושל Oticon: Philips HearLink — מכשירי שמיעה מבית Philips ומכשירי שמיעה Oticon. העמוד הזה לא עוסק בדגם מסוים, אלא בשאלה אם מכשיר שמיעה בכלל רלוונטי לטינטון שלכם.

מה הקשר בין טינטון לירידה בשמיעה?

לפי NHS, טינטון (נקרא גם טנטון) הוא השם לרעשים שנשמעים באוזניים או בראש ולא מגיעים ממקור חיצוני. משרד הבריאות מונה «צלצול, צפצוף או טנטון באוזניים המלווה בירידה בשמיעה» בין הסימנים לירידה בשמיעה. כשמופיע סימן כזה, משרד הבריאות ממליץ לפנות לרופא או לרופאת המשפחה, ומתאר המשך של בדיקת רופא אף-אוזן-גרון ואבחון שמיעה במכון שמיעה.

כלומר, טינטון שמופיע יחד עם קושי לשמוע הוא סיבה לבדוק את השמיעה. הבדיקה היא שמראה אם יש ירידה, ובאיזו מידה.

מתי מכשיר שמיעה עשוי לעזור בטינטון?

שלושה מקורות מצביעים על אותו כיוון: התועלת קשורה לירידה בשמיעה.

• NIDCD, המכון האמריקאי לחקר חירשות והפרעות תקשורת, כותב שמכשירי שמיעה הם אחת מאפשרויות הטיפול העיקריות לאנשים עם טינטון שיש להם ירידה בשמיעה. ההסבר: המכשיר מגביר את צלילי הסביבה, וכך הטינטון מורגש פחות.
• NHS כותב שאם יש ירידה בשמיעה, ייתכן שימליצו על מכשירי שמיעה.
• NICE, לפי סיכום של ASHA, ממליצה לשקול מכשיר הגברה למי שיש לו טינטון וגם ירידה בשמיעה שפוגעת ביכולת לתקשר. בפרק ההמלצות למחקר, NICE מגדירה כשאלה פתוחה את התועלת של מכשירי הגברה לאנשים עם טינטון שיש להם ירידה בשמיעה, אבל בלי קושי שמיעה מורגש.

המילים החשובות כאן הן «עשוי» ו«פחות». המקורות מתארים הקלה אפשרית, לא היעלמות של הטינטון.

מה המחקרים מצאו?

סקירת Cochrane מ-2018 ריכזה 8 ניסויים אקראיים עם 590 משתתפים. לפי מסקנות הסקירה, אין ראיות לכך שטיפול בצליל (מכשיר שמיעה, מחולל צליל או מכשיר משולב) עדיף על המתנה, פלצבו או הסבר בלי מכשיר. גם אין מספיק ראיות כדי לקבוע אם אחת האפשרויות עדיפה על האחרות. שימוש במכשיר כזה עשוי להביא להבדל קטן או לשום הבדל בחומרת הטינטון. איכות הראיות דורגה נמוכה.

סקירת Cochrane קודמת, מ-2014, על מכשירי שמיעה לטינטון אצל אנשים עם ירידה בשמיעה, מצאה ניסוי אחד בלבד. לפי מסקנותיה, אין כרגע ראיות לכאן או לכאן לגבי שימוש שגרתי יותר במכשיר שמיעה כטיפול בטינטון.

המשמעות המעשית: אין כאן הבטחה. אצל חלק מהאנשים עם ירידה בשמיעה, מכשיר עשוי להקל. המחקרים עדיין לא מאפשרים לדעת מראש אצל מי.

מה זה מכשיר משולב?

NIDCD מזכיר גם מכשירים משולבים, שמחברים הגברה של צלילים ויצירת צליל במכשיר אחד, כאפשרות נוספת לאנשים עם טינטון וירידה בשמיעה. בסקירת Cochrane מ-2018, אף אחת מהאפשרויות לא הוכחה כעדיפה. אם השאלה רלוונטית אליכם, כדאי להעלות אותה מול איש המקצוע שבודק אתכם.

מתי טינטון מחייב פנייה דחופה לרופא?

לפי NHS, שירות הבריאות הבריטי:

• טינטון עם ירידה פתאומית בשמיעה, חולשה בשרירי הפנים או תחושת סחרור (ורטיגו) הוא מצב חירום. פונים מיד לחדר מיון.
• טינטון שפועם בקצב הדופק מחייב פנייה דחופה לרופא.

במצבים האלה השאלה אינה מכשיר שמיעה, אלא בדיקה רפואית.

איך מתחילים לברר?

השלב הראשון הוא פנייה לרופא ובדיקת שמיעה. אם הבדיקה מראה ירידה בשמיעה, מכשיר שמיעה הוא אחת האפשרויות שאפשר לשקול עם איש המקצוע. ב-G-Sound יש בדיקת שמיעה בבית בפריסה ארצית בתיאום מראש. איך מתאמים ואיך מתכוננים מוסבר בעמוד בדיקת שמיעה בבית. המסלול מהבדיקה ועד ההתאמה מתואר בעמוד מכשיר שמיעה ראשון.

מה כדאי לשאול לפני שמנסים מכשיר?

• האם יש לי ירידה בשמיעה, ובאיזו מידה?
• האם הירידה בשמיעה פוגעת בתקשורת היום-יומית שלי?
• האם יש סיבה רפואית לטינטון שצריך לברר קודם?
• איך אדע, אחרי תקופת שימוש, אם המכשיר עוזר לי?

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. בכל שינוי פתאומי בשמיעה, כאב או הפרשה פנו לרופא.

נבדק לאחרונה: 02.11.2026

על אילו מקורות מבוסס העמוד?

תאריך בדיקה: 02.11.2026.

• NIDCD: Tinnitus (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• Cochrane, CD013094 (2018): טיפול בצליל (מכשירי הגברה או מחוללי צליל) לטינטון (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• Cochrane, CD010151 (2014): מכשירי שמיעה לטינטון אצל אנשים עם ירידה בשמיעה (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• NICE NG155: Tinnitus, פרק ההמלצות למחקר (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• ASHA Evidence Maps: סיכום NICE NG155 (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• משרד הבריאות: ירידה בשמיעה (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)
• NHS: Tinnitus (נבדק מול המקור ב-02.11.2026)